The Battle of Khulikat

2006-03-08T12:58:00.000+02:00

בליל ה- 18.7.48 הטיל המטכ"ל על חטיבת הנגב לכבוש את מוצבי חוליקאת וכאוכבה במסגרת המבצע 'מוות לפולש'. מטה החטיבה העמיד לצורך ביצוע הפעולה את היחידות: פלוגת חי"ר מגדוד 7, בפיקוד חיים לקסברגר, ובה מחלקתו של סולל כהן, שתי מחלקות מרחביות של אנשי היישובים מגדוד 2 ופלוגת ג'יפים מגדוד 9, בפיקוד מיכה פרי , שמונה גם למפקד הפעולה.את האנשים קיבצו באותו היום מהיישובים, ומסיבות שונות שררה אווירה קשה בקרב אנשי הכוח: המפקדים לא הכירו זה את זה ולא לחמו יחד עד אז, וגם חלק ניכר מהמחלקות היה מורכב מאנשים שנאספו ממקומות שונים. כמו כן, לא היה מידע על המוצבים ועל הכוחות הנמצאים בהם. רבים חשו כי הסיכויים להצליח הינם קטנים ביותר.

פלוגת החי"ר הייתה אמורה לתקוף את המוצב המצרי, כאשר הג'יפים מהווים בסיס-אש. המפקדים ידעו כי הם יוצאים לכבוש מוצב אחד, צפונית-מזרחית לבריר (גבעה 131.2), בלא לדעת אם הוא מגודר או גם ממוקש.לוחמי החי"ר הוסעו לברור-חייל ומשם החלו לנוע צפונה בתנועה רגלית. בשלב מסויים הבחינו המצרים בפלוגה המתקרבת והחלו לירות לעברה במרגמות 81 מ"מ, שהיו מטווחות מראש.

הפגזים נפלו במרכז הכוח המתקדם, פגעו בלוחמים רבים, ושיתקו את היתר. בו בזמן החלו המצרים לירות לעבר הכוח במקלעים, שגרמו גם הם לנפגעים רבים. המ"פ לקסברגר נפצע והמ"מ סולל אירגן את מחלקתו והחל להסתער במעלה הגבעה. לוחמי הכיתה של 'מוש' חביב שהסתערו עימו מצאו את עצמם תוך דקות בתוך המוצב, בלא שנתקלו בדרכם בגדרות או במוקשים, ושם גילו כי רוב המצרים ברחו. רק כאשר עלה השחר גילו כי המוצב העיקרי של המצרים נמצא מעבר לכביש, במרחק של כ- 30 מטר, והוא לא נכבש.

בעוד החיילים ההמומים נאספים סביב סולל, הבחינו לפתע במשוריינים מתקרבים. סולל דיווח על כך לפרי בברור-חייל, וקיבל אישור לסגת.בעת שגם כוח הג'יפים החל להתארגן לנסיגה, הופיעו מולו המשוריינים וירו לעברו. כשנסוגו הג'יפים, הבחינו בדרכם בפצועים מפלוגת החי"ר, ולנגד עיניהם חוסלו כמה מהם בידי המצרים. רק כעבור זמן חזר יונה קסלר עם קומנדקר והצליח לחלץ שבעה פצועים.בשעה 19:00 הוכרז כי ההפוגה השנייה נכנסה לתוקפה, והקרבות פסקו. כשהתפקדו האנשים נתגלה כי 23 מהם נעדרים. מחלקתו של סולל יצאה לשטח לחפשם, אך לא מצאו איש.

רק לאחר שלושה חודשים, כאשר נכבש המוצב בידי לוחמי 'גבעתי', נמצאו גופותיהם טמונות בקבר-אחים, וסולל סייע לאנשי הרבנות הצבאית בזיהויי שמות ההרוגים ב- 18.7.48: גיורא אברהם, יצחק ארליך, יצחק בוכבינדר, יצחק בלבול, שלמה בן-ארי; אורי בן-יעקב, משה גלעדי, יהודה-פרננדס גפני, אלי גרון, כרמי ויסמן, ישראל זינגר, בנימין לסנר, חיים לקסברג, אריה סלדינגר, יצחק פינטו, צבי פלדמן, בנימין פרחי, שלמה פרני, גרשון קאלו, משה קויפמן, נתן רוסי, יהודה ריינגולד, יהודה שוגם; מרדכי שוורץ; עמוס שרז;

RelatioNet SW MO 26 SA CZ

2006-02-14T16:11:00.000+02:00

RelatioNet SW MO 26 SA CZ
Mordechai Swarc (Soldier)

Interviewer:

Amitai Cohen, Tom Raviv, Ben Baruch Lev Levkovitz
Email: tomahawkr@gmail.com
Address: Ra'anana Israel

Soldier:

Code: RelatioNet SW MO 26 SA CZ
Family Name: Swarc First Name: Moredchai (Miki)
Father Name: Samuel Alexander Mother Name: Roza
Birth Date: 1/01/1926
Town In Holocaust: Sahy Country In Holocaust: Czechoslovakia
Profession (Main) In Holocaust: Horse and Carriage Driver
Death Place: Hulikat Death Reason: DIA Year Of Death: 1948
Cemetary: Verburg, Israel

תקציר קורות חיים [בעברית]:

בן רוזה ושמואל, נולד בשנת 1926 בעיירה שהי, צ'כוסלובקיה, למשפחת עובדי-אדמה.

הוא למד בבית-ספר יסודי עד כיתה ח' ולפי רצון הוריו ורצונו הוא התכונן להיות חקלאי כמוהם. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה נלקחו ההורים למחנה- הסגר והשמדה ושם נספו, והנער בן ה-13 ניצל בנס על-ידי כך שעגלון הונגרי נוצרי, שעבד אצל אביו, סיפח אותו למשפחתו והחביאו עד בוא השחרור. כל אותן השנים עבד הנער כעגלון. עם מיגור הנאצים התכונן לעלייה. היה חבר "המכבי-הצעיר" והצטרף לקבוצה מחברי תנועתו שהפליגה מאיטליה באוניית-מעפילים. ב2.9.1945- הגיעו לארץ ונכלאו בעתלית. משם שוחררו על-ידי אנשי ה"הגנה" שפרצו למחנה. עם חבריו לגרעין ההתיישבותי היה במצובה, עיינות וחולדה. זמן-מה עבד גם בכפר המכבי וברחובות ועלה עם העולים על הקרקע בצאלים אשר בנגב בשנת 1947.

כחבר ה"הגנה" גויס בפרוץ מלחמת-העצמאות, שירת בחטיבת הנגב ונפל בהתקפה על
משלטי חוליקאת ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). נקבר ברוחמה.

ביום י"א בתמוז תש"י (26.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר
ורבורג.

Son of Roza and Samuel, born 1926 in the town of Sahi, Czechoslovakia, to an agricultural family.
He learned in elementry school until the eighth grade when, following his parents' will, he prepared to become and farmer like them. With the start of the second world war his parents were taken to a concentration camp where they were murdered, but the thirteen year old boy was saved by a christian cart-driver who worked for his father who took him into his family until the war was over. Mordekhai worked as a cart-worker for this period.
With the expelling of the nazis from Europe, he planned his coming to Israel. He was a member of "Ha Macabi Ha Tzair" and joined a group of his peers who were travelling from Italy to Israel by ship.
On the second of February 1945 they reached Israel and were stopped in Atlit. They were freed from there by members of the "Haganah" who breached the walls of the camp. With his friends he made his way to the settlements of Matzuba, Einot and Hulda. He worked for a while in Kfar Macabi and in Rehovot, and joined settlers on their quest to Tze'elim of the Negev in 1947.
As a member of the "Haganah" he was recruited at the start of the war of independence, served in the Golani unit and died during the attack on Hulikat on the eleventh of Tamuz, 5708 (18\7\1948). He was burried in Ruhama.
On the eleventh of Tamuz 5710 (26\6\1950) his body was transferred to his final resting place in the military cemetary of Kfar Varburg.

Relatives:

Review: Review
Code: RelatioNet AA BB 11 CC DD
Family Name: Family First Name: First Name Middle Name: Middle Name
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Relationship (to Survivor): Relationship
Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Alive/Dead
If Dead - Death Place: Town Country Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
If Alive - Address Today: Town Country
Email: aaa@bbbbbb.net